אסנת ומאיר הם חברים טובים שלי.
הם גרים בחיפה בבית נגיש, מכיוון שאסנת משותקת בכל 4 הגפיים.
היא מתניידת בכסא גלגלים ואת הידיים יכולה להזיז מעט. הבית שלהם, למרות ההשקעה הגדולה בהנגשה, היה זקוק לשיפוץ.
אמנם מרגע ההחלטה על השיפוץ ועד שהוא קרה בפועל עברו כמעט 15 שנה, אבל היי - השיפוץ הושלם.
שמחים וטובי לב נכנסו אסנת ומאיר לביתם החדש, סליחה, המחודש, בתקווה ליהנות ממנו לפחות עוד 15 שנה עד השיפוץ הבא.
כמובן, שבמסגרת השיפוץ, הם דאגו ליצור שוב בית נגיש שייתן פתרון לכל מגבלות התנועה של אסנת, ואכן כל אמצעי הנגישות קיימים בבית, אבל… לחיים יש נטייה להפתיע מכיוונים לא צפויים.
לאחר ההתפעלות הראשונית, ניסתה אסנת לסייר בעצמה בבית, וגילתה שישנם חדרים שהיא פשוט לא יכולה להיכנס אליהם.
ידיות הדלת הפעילו התגדות גדולה מידי ואסנת לא הצליחה לפתוח אותן, מי בכלל חשב על להתקין בבית דלתות חדשות עם ידיות ישנות בהן הקפיצים כבר עייפים…
צחוק בצד, המצב הזה היה מתסכל מאד, לאחר השקעה גדולה מאד על השיפוץ עצמו, וציפייה ארוכת שנים להשלמתו ולאחר שהיה נדמה שחשבו על כל פרט והתגברו על כל אתגרי הנגישות, לגלות שייתכן ויהיה צריך להחליף חלק נכבד מדלתות הפנים זה ממש לא נעים.

זה השלב שבו קיבלתי את הטלפון מאסנת, אולי אוכל לעזור.
בהתחלה, התרוצצו לי בראש כל מיני גלגלות, מכפילי כוח, משקולות, בוכנות הידראוליות, רובוטים…
אבל אז, נזכרתי במשפט הידוע של ארכימדס "תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם כולו". סתם, לא באמת נזכרתי במשפט הזה אבל הוא היה יכול ממש להתאים אם כן.
הבנתי שכל מה שאסנת צריכה הוא להפעיל מעט יותר כוח על הידית, ואפשר לעשות את זה על ידי מנוף פשוט, כלומר על ידי "הארכה" של ידית הדלת שתייצר יותר כוח בפתיחה.
מכיוון שלא רצינו להחליף את ידיות הדלת, מה גם שאין באמת ידיות באורך הדרוש, ייצרנו את ההארכה בעזרת גליל אלומניום, לא ארוך במיוחד, קל ונוח לקחת ממקום למקום ומספק פתרון מושלם עבור אסנת לפתוח ולסגור דלתות בבית, לפחות עד שהקפיצים בדלתות החדשות יתעייפו.
מי ששואל "רגע? זה הפתרון? סתם גליל אלומיניום?" אז התשובה כמובן היא שזה לא סתם גליל אלומיניום. יש לו גם פלסטיקים בקצה כדי לא להיחתך והוא חלול.
חוץ מזה, כן, סתם גליל אלומיניום.
כי לפעמים כל מה שצריך זה רעיון טוב, אפילו אם הוא ממש פשוט.
ואיך אני יודעת שהפתרון הזה היה מוצלח במיוחד? תקראו את מה שאסנת בעצמה כתבה:
"אני מתניידת בכיסא גלגלים ממונע בשל שיתוק בארבעת גפיי ומתמודדת כל יום עם אתגרי נגישות במרחב הציבורי. ברור אפוא שאת ביתי שלי הנגשתי כראוי והתאמתי ככל הניתן לצרכיי. אחת מהבעיות שהתמודדתי איתה בעת התאמת הבית הייתה כיצד לפתוח את הדלתות לחדרים. מכיוון שאני מזיזה רק כף יד אחת וגם אותה בצורה חלקית, ומאחר שהדלתות בביתי רחבות מאוד כדי לאפשר לי לתמרן בקלות בכיסא הגלגלים, נזקקתי לידית ארוכה מאוד שתאפשר לי לפתוח את הדלת במאמץ מועט ככל האפשר. כאן מעין באה לעזרתי – מכיוון שלא מייצרים ידיות ארוכות מספיק, היא חשבה על הפתרון הפשוט והאסתטי של גליל מתכת ארוך שמולבש על הידית הקיימת ומגדיל את המנוף, כך שהיום אני פותחת בקלות את כל הדלתות בבית."
Comentários