שמוליק דניאל רגיל להצטיין. העובדה שהוא מרותק לכסא גלגלים לא משנה את השאיפה שלו להצטיינות ובאולימפיאדה בטוקיו הוא הראה זאת לכולם. פרויקט שהיה לי כבוד גדול להיות חלק ממנו.
עולים רמה
לקראת אולימפיאדת טוקיו, לאחר מספר שנים בענף השייט, שמוליק רצה לעלות רמה. לשם כך היה צריך להכניס שיפורים בכל האספקטים של החתירה, החל מהטכניקה ועד הציוד.
עם הציוד אכן הייתה בעיה, הסירה והמשוט אמנם סטנדרטים, אך הכסא בסירה לא היה מותאם למוגבלות בתנועה שיש לשמוליק והיה צורך להחליפו.
לשם כך בסוף 2020 פנתה דר' אסנת פליס דואר, ראש היחידה המדעית והטכנולוגית של הועד הפראלימפי הישראלי אל אסא לונטל (ננו פייבר) כדי למצוא פתרון.
סינרגיה בצוות
אסא גייס אותי לצוות אחרי שכבר עבדנו ביחד על כמה פרויקטים בעבר ואני כמובן קפצתי על ההזדמנות.
השילוב של אסא ושלי בפרויקט הזה יצר סינרגיה נהדרת - לאסא ידע נרחב בתחום של חומרים מרוכבים, ולי יש ניסיון ב… תכנון כסאות, במיוחד כאלה המיועדים לאנשים עם מוגבלויות וזקוקים לתמיכות שונות מהמקובל.
"יש לי ידע וניסיון בתכנון מושבים לאנשים עם מוגבלויות". מצד אחד, לא משפט שלפני כמה שנים חשבתי שאגיד אי פעם, מצד שני, לא תאמינו כמה פעמים כבר יצא לי להגיד אותו מאז…
האתגר במושב לסירה עבור שמוליק כלל כמה היבטים, היה עליו להיות קל משקל, ולהתחשב בדינמיות של התנועה, וכמובן, להיות נוח ולספק את כל התמיכה הדרושה.
תהליך פיתוח ולמידה
כאשר אני מפתחת מוצר, ובמיוחד בתחום שיש בו אתגר חדש, מחקר הוא חלק חשוב בתהליך. מושב לשיוט הוא מושב אקטיבי מותאם, בשונה מכיסאות לישיבה סטטית אותם פיתחתי ויצרתי בעבר.
אז יצאנו לחקור: על שיוט והפיזיולוגיה של השיוט (באופן כללי וגם בפעולה הייחודית של שמוליק), מהם החוקים האולימפים בהם צריך לעמוד (בוכנות, חומרים, משקלים)
ומהם הדברים שיכולים לסייע לשמוליק בתהליך השיוט, אילו "פיצויים" הוא עושה בתנועה, אילו תמיכות כדאי שיהיו ואיך המושב יוכל לעזור לו בצורה הטובה ביותר.
כמובן שגם תהליך הייצור עצמו, משלב המדידה, הכנת התבנית, פרזולים וליווח הבדים (הנחת הבדים בתבנית) היה מבחינתי תהליך מדהים של למידה ועשייה (כיף להשתתף בעבודתו של אמן, ואסא הוא בהחלט כזה)
רואים תוצאות
כבר בתחרות הראשונה עם המושב שמוליק השיג שיפור של 14 שניות בתוצאה.
אני שמחה לספר בגאווה גדולה בלב ששמוליק הגיע בסיום המשחקים הפראלימפיים למקום השישי.
זה היה פרויקט עם תפאורה מאד גרנדיוזית (האולימפיאדה בטוקיו), וזה היה נחמד,
אבל, הכיף האמיתי, ומה שבאמת חשוב, זה האדם שיושב בסירה וחותר, ויכול, על הבמה הגדולה בעולם, להיות מרוכז רק בהישג הספורטיבי.
Comments